יום שישי, 19 ביוני 2015

למדור "חרוזים לנמרוד", פרק "במיים"

חַיֵי סְמַרְטפוֹן

תופעות משונות מתרחשות בסְמַרְטפוֹן,
פתאום צפצופים מגיעים מבפנים,
לפתע נפתח מעצמו יִישוּמוֹן,
וּלְבצע מתחיל עִדכונים!

כל בוקר - רֶה-סטַרְט - אף פעם לא נמאס,
ובעוד שעתיים – חָמָס וּקְלַלָה!
- עשרים יִישוּמוֹניִם פתוחים, וּפנס
ביניהם - זריז לרוקן סוללה!

מסך של מגע - המצאה מפוקפקת,
לאחד שכמוני שונא נעילה,
- תכונה, שבמר גורלי משחקת,
- את יִישוּמוֹניִם באקראי מפעילה,    

עם דפנה הולך לטייל בין ערביים,
פתאום מהכיס שלי - מישהו שר!
לא קוֹלוֹנל בוּגֵי מֵעַל נהר קְוַואי[i],
- הַרִינְגְטוֹן שלי, אלא שיר לא מוכר!

סוקר יִישוּמוֹניִם, הורג את כולם,
- השיר המוזר מנגן, לא מפסיק!
לוחץ כל כפתור בהתקף בהלה,
ובקושי מצליח אותו להשתיק. 

מביט לצדדים, אחוז חרדה, 
מה זה היה? איך ניתן לתרץ? 
- יש לסמארטפון חיים - כך מסביר לילדה,
משלו - הוא עושה, מה שסמארטפון חפץ!

דפנה דווקא אוהבת את הרעיון,
אומרת: אולי הוא בלילה בורח,
הסְמַרְטפוֹן שלך - לילדה יש דמיון,
כדי לשחות בבריכה לאור הירח.     

אך טעות קטנטנה לתקן אבקש:
הסמארטפון שלי - לא עמיד הוא במיים,
אבל אצל סבתא - יש סַמְסוּנְגְ חמש,
- הוא למיים עמיד - היחיד, בינתיים

גם לסְמַרְטפוֹן שלה יש חיים מִשלוֹ,
קולט עדכונים ומחליף מסרים,
גם הולך לבריכה ושֹוֹחֶה בשלום,
כשסבתא שוקעת בִשְנַת יְשַרִים?


1.6.2015




[i]
Colonel Bogey קטע מהסרט The Bridge on the River Kwai